<h1>סמ"ג עשין סימן רי"ג</h1>
<h2>דף יח.</h2>
הבא על אשתו שלא בשעת ווסתה וראתה דם בשעת תשמיש הרי אלו פטורין מקרבן חטאת כדאיתא במסכת שבועות פ"ב [מפני] שזה כאנוס הוא ואינו שוגג שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק ודקדק יפה לא היה בא לידי כך אבל זה מה היה לו לעשות הרי טהורה היתה ושלא בשעת ווסתה בעל אין זה אלא אונס (ע"פ רמב"ם שגגות פ"ה ה"ו). אמר אביי בפ"ב דשבועות (י"ז ב') מי שעבר ובעל סמוך לווסתה על דעת שתקדום ביאתו לראיית הדם והרגישה האשה שנטמאה בשעת התשמיש ואמרה לו נטמאתי אסור לו לפרוש כשהוא מתקשה, ואם לא ידע שאסור לפרוש מיד ופירש חייב שתי חטאות אחת על כניסתו שהרי בעל נדה ואחת על יציאתו שיציאתו הנייה לו כביאתו, בד"א כשידע שאסור לבעול בשעת הווסת והיה סבור שתקדום בעילתו לראייה ולא ידע שאסור לפרוש מיד שנמצאו לו שתי העלמות בשתי ביאות אבל אם לא ידע שאסור לבעול בשעת הווסת ולא ידע שאסור לפרוש מיד אע"פ שפירש מיד כשהוא מתקשה אינו חייב אלא חטאת אחת מפני שכניסתו ויציאתו שהן כשתי בעילות בשגגה אחת הן ובהעלם אחת עשה הכל (ע"פ רמב"ם שם ה"ז).
